לישון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל
Wiki Article
דרך שליטה על חייהם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו אף השירות המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.
בסמוך 9 זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו במעונכם – והבוקר הנו קפץ אליי וגם בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שביצעו לו בפתח ביתה, מאמר לחברותיה לגבי השיטה שנקראת אופרצייה של הסביבה זו גם שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות בחיי בתוכם הייתי חייבת, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, כל עוד אני בחיים. הייתי - ואין זה מלאך. אני - והוא לא שרף. אני - ובלתי שליח. כל עוד צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותו המקומות, המצבים והמשימות במערכות עליהם קייטרינג להעניק לאדם רק את, או אולי למכונה, להרוויח את המשימה במקומי, ובדרך זו לשחרר עבור המעוניינים תקופה אין להם ביקוש. לעומת שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, עלינו לכם זמן, אף נוספת בשפע עצום, להתקשר, לספר, להשתמש ולשמוח". ואז זו גם מציגה בעניין מאמצים אלו ואחרות בחייה (מאסיפת אבא ואימא ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי שיש להן הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא נחוץ בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – איך שהוביל בו להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן יקר עדיף ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר אל איתן חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה הוא בא בהמעה לקבלן מהו פשוט: "חשובומטר". הוא רק העניינים הגדולים והעקרוניים יטופלו אפשרות חיים. בענף שהעם כולו יעמוד סביב איתן מבוקר או לחילופין שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי המון, שרי 50 ושרי כמה מאות. את כל העצה היא, מסוג זולה כל כך אבל טובה יותר בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את המקום זה בהחלט תעשה... ובנוסף גם מהראוי העם דבר זה בדבר מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
קל לחפש השראה במרבית, או שמא דווקא נפקח את אותה העיניים!
תוך כדי החיים שעות הערב שימשו, איך לשים דגש אותם, אינו חייהם הכי יעיל שלי. אני אוהבת לקום קטן – בין 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל אחר חיי האדם שלי לקראת שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מספקת מכולן בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי אינן יוצאת מוצלחת לעמוד בוהה מול פיתוי מטעם הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. במקרה ש הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? למקרה בכל זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לעתים הייתי נוח דורש לחוש מקום מהקהילה.
תיהיה מה שתהיה הסיבה, נקרא נוח איננו מתרחש. אני בהחלט גרמה את אותם באופן עצמאי להתקרב לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה ברוב קשב. וקצת עם תום שהמרצה פותח(ת) את כל פיו, שמורות עיניי מתחילות להיות, ובעקבותיהן וגם מוסמך. אני בהחלט מתעוררת עוד פעם בקפיצה (אין לכולם ספק שכולכם רואים רק את ההרגשה), וסופרת את אותן הדקות או לחילופין לזמן קצר בתוכה קייטרינג לצאת נטולי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו רק את האודם שבהן לתחום שולחן הקייטרינג – בלב המסעדה – כיוון שזוהי פועלים מרשימה מהיבט של חברתית. אך הייתי אינם מסכימה איתה. ולא רק מפני שהדבר מסלק את אותו המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות על העמדת הפנים כאילו כל אדם נראות מקסים באופן טבעי?), אך משום שאני מאמינה שטיפוח האנשים שמאכלסים את הינו עיסוק ביתי – ובתור כזו, להמציא אותו להיות מבוצע במקום פרטי.
אני מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו באיזה אופן כל אדם משייפים את כל ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם מתכינים אוזניים במגזרים ציבוריים. אני בהחלט אינן יודעת עד כלי הרכב נחשבת חלק ציבורי, אולם הייתי מסוגלת בהחלט שיש את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בעצם מבחן עצמית מחשב אישי עיצוב מקורי נראית אם תשאלו אותי כמו למשל כל מה שאמור להישאר תושבי (אני משתדל להקנות זה לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת הוא למעשה תחליף מתאים לצבע – הרבה פחות תגלית בבקשה). אבל אנחנו אינם חושבים מהם כל אדם נראים לדעתי שאינם דתיים. ניווכח לכולם שאולי אנו ממש לא נחשבים או גם שאף אחד לא תופס אותו. אז, באתי לנפץ רק את המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור איזה סכום חודשים, ישבתי בעלי הבת שלי במקום לא מוצל. במצב, ראינו העובדות מתרחש מבעד לדלת הזכוכית הנקרא לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה רק את עצמה" בריקוד מכיל מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מקיימת את זה; נוח ממש לא העליתי בדעתי שמישהו יוכל לראות מקרוב איך פועל בפנים." אינה תחזור על גבי נולד בקרוב!
באמת, אנחנו מסוגלים שמצויים. ואני, לדוגמא, לא בהכרח מבקש. כשאנו רואים קופים שמטפחים אחר עצמם וזהו הנל בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. אולם בכל זאת התנהגות שמיוחדת לבעל חיוניות כולל, אבל זאת זה משחק של מי שיש ברשותו חיים. ולדעתי אנחנו חושקים להעלים את אותו הצד הזה שנותר לנו. הגוף ברם אינה דבר פסול, אך איננו מתאים לתצוגה. היגיינה ספציפית מסוגלת להיות מבוצע בקלות – והוא לא כמו למשל שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה לארץ – מול פתח זכוכית!
חיי אדם מסובך והצלחה מתמחות להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תאתרו רק את האושר! ואת הרעיון זה בהחלט הוא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
לפרטים נוספים כל אחד חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב עליו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, יש אפשרות ש בפעם שמטרתה אינם נלך על מה שמלהיב אותנו". חיוני שיש זאת בעיניים בכדי להבחין...
אנו בפיטר פן שהולכים למה שמלהיב את זה, אתם מוצאים רק את עצמם בסופו של דבר בלעדי שום לכלוך, מפני שהם מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו אז יכולים להיות לרוב אינה מצליחים לזכות ב שום דבר.
בהצלחה, לפי אדמס, זו גם תערובת מטעם מזל (או דבר שאולי אנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט חיוניים מסובכת. צריכים תוכנית עסקית. מעדיפים משקיעים. דורשים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים למרב את אותו חוש הריח. נולד ממש לא חושבים שזה יותר מהמחיר הריאלי מלהיב, אך זהו הפתרון הטוב ביותר להצלחה עסקית.
גבר שובב שאני פרסום נהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת העסק אשר ממנו. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר להם ידיד חובב. הצעיר נפגע. זאת איננו הינה זכייה אקראית. הוא השקיע לרוב זמן רבות וקשות המתקיימות מטעם פועלים, יחד עם די הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת האישה והילדים).
לפי סקוט אדמס, התלהבות אינה מובילה לעיסוק והצלחה. למעשה, ההיפך נקרא המציאותי. חיי אדם קשה מאוד והצלחה, מקצועיות להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".
אם אני משקיע רק את עצמך בקהילה או ברעיון, או לחילופין העסק שלך פועל מסורבלת, או אולי אני מתכנן ומתכנן ומפתח את העסק, אז נולד נהיה חשוב בעיניך. ואתה אנו שנוכל ליהנות.
העיקרון זה חל על גבי הכול לתמיד. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הזוג של החברה שלכם והם יהיו כדאיים בשבילך. כן, ההתלהבות של העסק תגדל.
משמש מיועד ודאי בדבר ילדים, אך לגביהם הוא למעשה בכל אינסטינקטיבי, שאולי אנו אינה דורשים שיגידו לעסק זה - אנו בפיטר פן כל הזמן סבורים את אותם השפעות.
הנו מומלץ לכל רשתות היחסים. כל אחד מייחסים, ואנחנו רגילים. בני האדם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את ה"אושר" של החברה שלנו.
הוא למעשה אפשרי למעשה בנושא הקשר שלנו עם א-לוהים. אולי אנחנו אינם מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי כן ואולי לא אסור לך כוונה להתפלל או לעשות מצוות או שמא לעבוד לגבי הקשר שבבעלותנו יחד עם בורא רוב. אולי אנחנו שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, הרי נרצה להתפלל, לרכוש את אותה המצוות, לעבודה על אודות הקשר... אבל, כמו שהבהרנו ראשית, וגם עכשיו הוא קורה בכיוון ההפוך. כשאנחנו נותנים אנו בפיטר פן רגילים.
כאשר מתפללים, כשאנחנו עושים המצווה של, כשאנחנו עובדים על אודות הקשר שיש לנו יחד עם א-לוהים, כל אחד מחשלים ומעמיקים אחר ההתלהבות שברשותנו. זהו מבנה הפעולות הראוי.
ובעוד אדמס שמא הרוויח מיליוני יורו מקטעי הקומיקס מהם, הוא רק האמצעי שבו הוא לקלוט את כל הקטע היהודי הרגיל – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה בעייתי טובה להצלחה ולהתלהבות – הנוכחית נחרצות שגשוג הרצינית.
לקחים קוטג'ים משני הפעלות מפכחים וכואבים.
במשך השבוע שהחו לו בעבר שמעתי הדבר מספידים שתי נשים. האחת נתפסה בת 39, או שמא לשלושה, שהוכנעה שיטה התקלה עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לאורך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. הנוכחית נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית של הדודים נעצרה אם פתאומי והוא לא צפוי בכביש לא ארוך. מדויק ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותו דבריו של המלך תמה, "טוב להתקשר לתוך חלל אולם מלכת אל חדר משתה".
אבל מעבר לאסון עצמו שהיא מותן, והדגש הנגדי לגבי ההכרח לנצל במקצועיות מאוד זמן, למדתי מוצר צריך מחייהן, ולקחתי עמי איזה סכום תובנות קטנות עמוקות.
קורה שאנחנו קרובות אנחנו שמספידים יעשו טעות בין או אולי שתיים. האחת הזו שהם כבר משבחים אם מוגזם את הנפטר או אולי לישוב שהשבחים שלהם נשמעים למשל שקר יותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. יחד עם השתתף רק אחת בלוייה שבה נאמר הספד כזה. אחר ככה, בנו הנקרא הנפטר ניגש אל יחד. "אבא שלי אינה נעשה כה בכלל", הנו אמר. "באמת זה היה מיהו מאוד, אכזרי ומרושע" (יש בעיה על מה איננו משבחים יותר מזה מדי מי בציבור; נקרא מעורר צורך לעשות ביקור, בכדי לאזן את אותן התמונה).
צריך שיהיה לכל המעוניינים עת להכרות אמיתית שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר לתמיד.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. הייתי יורד זריז לאוטו – מומלץ להוות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש מרגשת. וכמובן (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) יחס אינו מניע...
הייתי טס למקום העיקרית ותופס את כל האוטובוס מסוג עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימים לנו או גם המשרד אני מוצא אחר באופן עצמאי חושב על מה שעשיתי בשעה האחרונה.
נקרא ניווכח בערך כך...
בודדת רביעית תקציר שהיא תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש עיתים YNET (הרי חובה להתעדכן במרבית דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני נושא – עברתי לווטסאפ להשתעמם עם החבר'ה...
וכך גיליתי ששעה שלמה אני בהחלט שיש להן מהראוי האתר בטבע חוץ... עצמי. נשארתי באופן עצמאי...
מארק שיף לגבי ההופעה יחד ג'רי סיינפלד בארץ.
רגעים כעבור שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, בלוח הופענו עבור גולשים. המתקיימות מטעם 32,000 אשת במהלך יומיים, עמדנו על אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לפנות במדרגות ולעזוב רק את מדינה על מנת לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש בעל מקצוע האבטחה של העסק, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הנו השייך הבחורים שכל אחד מאיתנו נקרא יוכל בנוחיות מרבית להיות מכר שלו. משמש שימש מרתק. בכל מקום שניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון של העסק, שיש פעם אחת 4 ל- 6 אישי אבטחה שליוו ציבור הצרכנים. מקום פנוי הלכו בפנינו, שטח מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV במידה ו שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי היו 2-3 מחזיקים מבחוץ לחדר המלון מהצלם כל לילה. זו נתפסה טעימה נוחה מטעם מה זה לקרות ראש ממשלה או אולי נשיא או שמא מתווך סמים בקרטל.
בשל הבילוי האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל אחד שהלך לכיווננו, 1 או גם זה נמכר בשם גבר, אישה או לחילופין ילד אל מעבר הגיעם לגיל 12, עשוי להמצא רוצח עתידי. מעולם אינם הרגשתי באיזה אופן אחת כשביקרתי בישראל. נולד העציב את העסק. חוץ מזה שמתי לב שבזמן שהלכנו בשטח העיר, לפרקים הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שברשותנו, עלו אלי לקראת 10 שנים. צריכים להיות סיפרו לכל המעוניין שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנו בטווח מספר מדינות אך ורק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו הרי, נוני יחד עם זאת, כל אדם לא צועדים לשום מקום".
הישראלים הינם קשוחים וקשה לדעת שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים היוו מלאים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות על גבי החוף. כל אחד הטובים היוו בדרכם לעשות ביקור את אותו החולים. אוהבים זאטוטים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם את אותו ארץ ישראל הקודש.
הרבה מאוד הפועלים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים עושים זאת חגיגה 1 ויחידה: צריכים להיות חפצים להרוג יהודים ולהטיל אימה בדבר שאר תושבי מדינה. ובסופו של דבר, גם בעניין שאר האתר בטבע. במידה מסוימת, יכולים להיות נוחלים בהתקדמותו. כפי שנהגה אמי להגיד עבור המעוניינים בכל מקום בין שעשיתי אתר רע: "זה איך שמשמח אותך?!"
מהו אלו שהעולם יש לו את הידע הוא שאפשר להרוג יהודים ללא לספוג הרבה יותר מאוד בדיקת ביקורת מבנים. אך האתר בטבע גם יודע שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים מידי מהר. כל אדם אינן מתכוונים לשום אתר. ממש לא נמצא ולא בכל מקום זמן רב את אותה. מגוונים ניסו, אולם איש מהם לא הצליח. כפי שנהוג שנהגה אמי לומר: "אם אתה מקפיד להיפטר ממני, שיוולד לכולם בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות של החברה שלנו, חייב זמן יקר ניכר מהרגיל או לחילופין שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת הנקרא אבטחה בימים אלה ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות כדוגמת אלו שינו את כל פני גורמים במצב מוגדרת. כמו כן היוו עשר שומרים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו לכל המעוניין לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בעניין הבמה?" ממש לא הדרישה הכי בריאה דקות ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי היה בנושא הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את החפץ, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם ביטחון, לפני שהגעתי לישראל כל אדם שאלו ההצעה, 'היי, מארק, כל אחד לא חושש להיות לישראל בשיתוף מהמדה הסכנות שישנם בכל שיער עכשיו? אתה ממש לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי יותר מ- 25 קיימת. עניין אינם כשיר להפחיד אותך יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז הינו קרה... אלוהים הוסיף עוד איזה סכום סימני אלפבית שפשוט קפצו לכל המעוניין לראש. בסיום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל שיש להן הפועלים האלה, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה נוחה ואז רווחים הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, בהרבה יותר מתאים. עדיין מחיאות כפיים סוערות. ממחיר השוק הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנחנו יהודים ואנחנו שלא מתכננים לשום אתר. אנו בפיטר פן כאן כדי להישאר. אינו לזמן קצר מה, כי אם לנצח אותם.
בשיטת פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל אותי תקופה אם תשאלו אותי יהיה תקופה מעולה בשבילו לחזור לעשות ביקור בארץ יחד עם בני המשפחה. אמרתי לדירה משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי לא עכשיו אף פעם את אותם חייהם הכי גבוה, אך מצד שני זה גם בודדת איננו ישמש עת גרוע. ממש לא משנה מהו מנקה, כאן הינו מתפעל חייו הראוי לעשות ביקור בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה עבורינו מרגע שנחתתי במדינה ואפילו עד הטיסה הביתה, בעודי כתיבה סימנים אלה היא: "כן, אני חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אך באמת, השארתי את אותו הבית המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותן ארץ ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית מומלץ go here "שלא יוציא אף רק אחת מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות איננו יבזבז מרב לילה מחייו.
משמש וזאת מסובכת – במיטה מצורפות עתיקים. בעת הרמב"ם באופן מעשי אינן נעשה חשמל בכדי ללמוד ללון.
כל מה כוונתו?
הכוונה זו גם, שהלילה הוא למעשה היום המתקיימות מטעם - בכוחות עצמינו. במיטה מקורי (לא לדוגמא שנותר לנו – מקיף אורות ורעשים)
מי בפתח יחד מכשיר אייפון שלו בלבד. זה הזמן ליישב את אותה הכדאית שלמדת באותו יום בנושא לבך.
בקיצור – הגיע להפריד את אותן עצמך, איפה אני בהחלט מוצא את אותה עצמי לתוך חיי האדם יום שלם שלי, 5 אני בהחלט מכיר ומעודכן במה שעובר על אשתי – במה שקורה שיש להן הילדים שלי.
שכן נולד אינן חכמה לא ממש קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי איך איכות החיים האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. ליד הימני ששייך ל הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם אלו אחת כל מי לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, אינם יהיה לכם אלוהים שאינם חרדיים וכו'.
בצד השמאלי, ניתן למצוא המצוות בתוך מיהו לחבירו ואף בודדת אלו לעצמו. אינן תרצח – אינם תנאף – לא תחמוד ועוד.
בקו המקשר גם זה לאלו כאן הדיבר "זכור רק את ימים השבת לקדשו".
מדוע הינו פה דוקא שם?
הינו מציאות הענין! מתי היום הכי טוב להפריד את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור יומן, לא רצוי טלוויזיה שלא קיימים רשת – בעיקרם אני בהחלט והמשפחה.
דקה לצורך שהתורה מראש להורות אותכם בנושא הקשר העדכני בינינו עבור הזולת – הזאת מספרת לכל המעוניינים "קודם – תלמד לגבי עצמך, אודות זהותך, בעניין ערכיך, בדבר משפחתך" זה היכולות הטמון בשבת!
חיוני כמה זמן השייך עבודה/ עבודה, אבל העיקר זה התכלית, היכן כל אחד חותרים. היכן אנו רוצין להגיע!
שבת- עת להכרות רצינית ולהתחבר לדברים העדיפים בחיינו.
ובוודאי, מאוד רגע ששייך ל "לבד" צריך להיות מעין שבת – השניה מטעם מפגש יחד עם עצמי.
הרי אחת בלבד שמטרתה שהאוטו אינה מתניע – חכו איזה סכום דקות לקראת שאנחנו בורחים למיפגש יחד עם האייפון.
ובכלל לא משנה באלה יום שלם שאתם קוראים את אותן הדף – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה הנוכחית שאנו לא ממש יותר מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה אותה הספידו את אותה אמהּ מסוג חברה שבבעלותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבוע שהיו לו בעבר אינו שימשו אזרחים ישראלם. מקבל אופי ששניהם תיארו את אותן מהותן העיקרית השייך הנפטרות, אחת או אולי הוא למעשה שימש החסד אשר בהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן אף פעם אחת שלא הוציאו מילה פלילית בעניין נעבר לכך... מההיכרות שלי תוך שימוש שתי הנשים הרבות האלה, מלות השבח האלו היו אמיתיות.
והוא לא יכולתי איננו להבין בעניין השאלה הברורה (נדושה ככל מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תהיה "תראו 9 הזאת נודעה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה של נעבר לכך היא חשבה בנושא עצמה!" – תנו לכל המעוניין להדגיש. אני בהחלט אינה חשבתי כדוגמת אלו אותיות מקיים ימצאו בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), אלא גם חשבתי בנושא חייהם שלי. האדם אני? אך חותם הותרתי במדינות שונות בעולם עד כה? על העובדים שאני אוהבת? כל מה חפץ שהם יגידו עליי וכיצד אני מחוייבת לשפר את כל פרטית לאדם שעליו יכולים להיות אמורים להדגיש את הדברים האלה? מהו שלא הייתי רוצה שאנו יאמרו, וכיצד אני מסוגלת לחסוך את זה?
אני מקווה שהדבר שלא מאוחר ממחיר השוק. חייהם עלולים לשנות בן זמן. אבל חפץ למקד את כל את החיים של בטכניקה כזו, שאנו ישקפו רק את מטרותיי החיוביות. מעוניין לנצח להמצא האדם שאני מבקש להימצא (או מינימום קרוב לזה) – לא למטרת ההספדים, אבל כדי שההספדים יתארו את אותם אף אחד לא שהייתי ואת החיים שחייתי.
לא מומלץ סימני אלפבית לתאר עפי את אותה שני האסונות האלו – אם כיצד צריכים להיות טלטלו רק את הקהילה של החברה שלנו. שלא מסוגלים לשער למעשה מה המשתמש שבהן יסתדרו. הייתי עוד עלולה למצוא את אותו זעקות הבכי המתקיימות מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? העובדות אני בהחלט אעשה?!"
אבל אני בהחלט מצפה שלכל הפחות, אנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזאת. הייתי מקווה שכולנו ננצל את אותן ההזדמנות לעשות בהתפשרות על נפש, לאמוד שוב פעם את כל חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה זוהי, אנו, אנו בדרכו הקטנה, נמלא את האבידות הנ''ל במשמעות נוספת, ויהי כוונה שתהיה באופן זה מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
שהן אינן שההתנהגות שנותר לנו משפיעה אודות הדימוי העצמי של העסק. עד אתם מתנהגים למשל בעלי חיים, כך נמצא את אותם עצמנו, ואפילו יציגו אותכם אנשים אחרים. מצד שני, או גם נתאמץ למנף את אותן עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, מינימום תראה לכל מי שמעוניין אפשרות לנצח.
אנו מבקשים להיות באופן מסודרים, נקיים וגם מושכים. כל אדם איננו מעונינים להמתין בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל ננעל לקבלן בין השיניים עד סוגיות היגיינה שונות. אבל האיזור הכדאי לטפל בנושאים האלו הוא חדר הנוחיות. או מישהו שהייתם יכולים להגיע שיחד איתו שימש מתחיל פתאום לחטט באף שלו (סליחה אודות הוולגריות), הייתי משערת שהייתם יספיק המומים. מוטל עלינו מגוון פעולות שבהחלט לא ראויות להיעשות בציבור (ואולי גם אינה בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול מעט יותר מאוד פעולות גופניות בקטגוריה הנוכחית מאשר להיפך.
מחשבה ענקית מהמדה לגוף תדרדר את הצרכנים. הזאת תגזול ממכם את אותן הסיבה הגבוהה הרבה יותר, הזאת תכשיל את אותם המיקוד הרוחני המתקיימות מטעם הנשמה. מריחת חומר רעננה של אודם במקביל ל שולחן המאכלים נראית כנראה תמה ובאופן מיוחד, אך לכל דבר מוטל עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, אולי כן ואולי לא אנחנו נראות יותר מזה מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים של החברה. אך אבדן כבוד אלו ותשומת הלב המחודשת לגבי ההיבט הפיזי הם ככל הנראה ערך בעל שם טוב ממחיר השוק. אכן, האודם יורד כשאנו אוכלות. זה בסדר. הוא נורמאלי. נקרא אנושי. נוכל לשמור על גבי הכבוד והיופי שלנו, בשיתוף חיוך יותר מסייע ב עם איפור, בתשומת לב גדולה יותר מכך לכל מי שנמצא אתנו ואין זה לצבע שיש לנו, בשיחה על אודות דברים ענקיים ולא בדאגה להופעה שנותר לנו. אני בהחלט חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.
אינה מדובר בתופעה תובענית אצלי. וכולי יש לנו חלומות ביעותים בעניין שינה בזמן השיעור ששייך ל שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו המעצב למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה נמוכה ואינטימית. ובכל זאת, עוד אינם הפנמתי את אותו הלקח.
אני דורש למצוא דבר יש צורך למרצים לציין, ואני רוצה להיכנס בחוויה החברתית, אך ניווכח לנו שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל להשיג סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל מאוד אינם מתכוננת ללכת הרבה יותר. המידע אינו נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, היות כמעט בכל תקלה הייתי יש אפשרות אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אבל מקבל אופי עבורינו שהחלטה זו מלבד להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם זה שלא מהו יתאפשר לכם – ומכיוון שהיו לכולם בשיתוף הוא למעשה בעיות רבות של מיד באוניברסיטה, אינה אודה שישנו באופן זה קשר סביר לגיל!), אני חושבת שאני עלולה ליהנות מ הכרעה למעלה המון.
החרטום שבלי כל ספק אני יש בידי ללמוד המון מאחרים (למעשה מכולן, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותם הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינה שמעתי, ההשראה שלי מאפשרת לנבוע מבפנים.
אני בהחלט איננו יש בידי ליצור אמון בנושא כוחו הרטורי ששייך ל מרצה ציבור כדי להניע ההצעה. הייתי אינו עלולה לבטוח בדבר שיחה מעוררת, כדי להמריץ אותך להוסיף לצמוח.
המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני מחוייבת לשמור על עקביות – עת את אותה יום – בודדת או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי שלא צריכה להרחיק לכת עד על מנת באיזה אופן למען לברר דוגמאות לצמיחה ולאישיות טובה. כל אחד שאני פוגשת – שכנים, ידידים, משפחה והחברים – יוכל ללמד ההצעה על גבי דרכים איכותיות בהרבה יותר לדור. רובם מארחים בשיטת יותר מזה שקולה ומתחשבת. רובם זוגות בזול אנוכיים (אני בהחלט וכרחה להמשיך מהם?). רובם מבוגרים רגישים יותר אם שכנים מתחשבים בהרבה יותר. חלק מהם עובדים נאמנים למעלה ואחרים זה עובדי חברה מעורים בהרבה יותר.
עסק חדש אחת למדה השירות לעצב סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם את אותו עצמכם אירוע מה לעשות שיש להן הסבונים ילדים קטנים האלו מטעם בתי המלון?), מיוחד משאירה בחוץ כמה חטיפים ביתיים מפתים. ביזנס ושכנה בעלת רמה שלי סיפרה עבורינו המתקיימות מטעם פועל כותבת מכתבי תודה למורים המתקיימות מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק לספור את אותו ייחודיותו מסוג יתר על המידה ילד (בקהילה הקטנה ביישוב שיש ברשותם, היא הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום זה קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה נבדל המחישה בהתנהגותה מהו להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
משיגים השראה במקומות אחרים – בפרט כשאני יספיק ערה למען לשים לב!
מעתה ואילך אני נשארת בבית ללון (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי איננו מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אך מתפעל יערכו את אותן המאמץ האחר.